|
כשנתיים
לאחר הקמתה,
העסיקה החברה
של האחים צ'רנוי
כ 400 עובדים. כדי
לקדם את העסק
ולהבטיח את
פריחתו נסע
מיכאל צ'רנוי למוסקבה,
במטרה להכיר
את הדמויות
שצמחו בתחום
העסקי המתפתח
בברה"מ וכדי
לחדש קשרים
ישנים מעולם
הספורט.
במסגרת
אחד מביקוריו
במוסקבה, בשנת
1989, פגש צ'רנוי
את אחד מחלוצי
אנשי העסקים
האמריקנים
מעבר למסך
הברזל- איש
עסקים אמריקני,
שנולד וגדל
באודסה בשם
סאם קיסלין.
המפגש הזה
היה מפגש הסטורי
בקריירה העסקית
של צ'רנוי.
קיסלין הציע
לו שותפות
עסקית.
בבעלות
קיסלין הייתה
באותה עת חברת
סחר, שנקראה
TransCommodities. הוא
מכר מכונות
תפירה ומוצרי
אלקטרוניקה
למפעלים רוסיים
ותיקים שניסו
להשתקם ולהפוך
מודרניים.
ההזדמנות הזו
ספקה לצ'רנוי
הזדמנויית
עסקיות רבות
והוא עבד קשה
מאוד באותה
עת,
אך המסחר לא
משך אותו. צ'רנוי
הוא ייצרן
מטבעו, ולא
סוחר. הוא רצה
לייצר ולא
למכור. חושיו
העסקיים אמרו
לו שהרווחים
הגדולים ביותר
טמונים בייצור
וכך החל ללמוד
ולהבין את
מנגנון העבודה
של כל אחד מהמפעלים
עמם סחר קיסלין.
שנת השותפות
הראשונה עם קיסלין
הניבה לצ'רנוי
רווח מדהים במושגים
של אותה עת - כשני
מיליון דולר. הוא
הציע לקיסלין
למצוא ברוסיה
מפעל לא פעיל כלשהו,
להפעיל אותו ולמכור
את מוצריו במערב.
קיסלין קיבל את
הרעיון, יצא לאוסטריה
והשיג בתוך זמן
קצר הסכם לאספקת
3 מיליון טון של
קוקס – פחם מעובד
שעבר תהליך כימי
המגביר את כמות
האנרגיה המופקת
ממנו. מאוחר
יותר נודע לצ'רנוי
על מפעלים נוספים
להפקת הפחם המעובד
בערים קמרובו
ודונבס. מפעלים
אלה היו על סף ההתמוטטות
בשל מחסור באספקת
חמרי גלם. צ'רנוי
טס לקמרובו שבמחוז
קוזבאס (מרכז סיביר).
במהלך הביקור
שם הוא התרשם שניתן
ליישם את רעיון
ייחודי שהגה: עסקאות
ברטר שבמסגרתן
הוענקו לכורי
פחם מכוניות ומכשירי
חשמל ביתיים תמורת
פחם. את הפחם סיפקו
צ'רנוי וקיסילין
ליצרני תמצית
הקוקס ואת המוצר
הסופי הם סיפקו
למפעלים באוסטריה
וביוגוסלביה.
בסוף 1991
החליטו השותפים
לייצר קוקס משלהם,
וייצרו מיליון
טון בשנה. צ'רנוי
וקיסלין לא רק
ייצאו אותו לחו''ל
אלא מכרו אותו
גם למפעלי התכה
שנזקקו לו ברוסיה
ובאוקראינה. בתמורה
הם קיבלו מתכות
שנמכרו למערב.
כך הפכה TransCommodities מחברת
סחר במוצרי צריכה
לספקית מתכות
עיקרית, בעלת הכנסות
ברוטו של 200 מיליון
דולר בשנה. בשנת 1992
כבר צבר מיכאל
צ'רנוי סכום כסף
שאיפשר לו להשתתף
בשלב הבא של ההתפתחות
הכלכלית של רוסיה
– שלב ההפרטה. "באותם
ימים",
אומר צ'רנוי, "כל
אדם שמוחו עבד
ואשר היה לו דחף
להצליח ואומץ
לקחת סיכונים,
יכול היה להרוויח
מיליונים. המצב
דמה להזדמנויות
שניצבו בפני הסוחרים
האירופאיים באמריקה
לפני מאות שנים.
כל מדינה במערב
עברה בשלב זה או
אחר תהליך הפרטה
דומה. כמעט בכל
המדינה היתה תקופה
כזו או אחרת של
הזדמנויות טובות
להצליח בגדול".
|
