כולנו משפחה אחת – נאום של מיכאל צ'רנוי בפתיחת הפרוייקט למען קורבנות הדולפינריום

9 בינואר 2001 

חברים יקרים,
אני מכיר כמה מכם אישית. הדולפינריום קירב אותנו. למרבה הצער, הצרות מקרבות את האנשים יותר מהשמחה. הטרגדיה הזאת היא באביי יאר של העלייה שלנו. דמם של ילדנו מחייב אותנו לעשות דבר שלא עשינו קודם – להפוך למשפחה אחת באמת.

ישראל לא תנצח אלא אם כן תתאחד. והאיחוד הזה צריך להתחיל ב"ארץ הקטנה" שלנו - בקהילה שלנו, בקרב העלייה הרוסית. 

אני הזמנתי לכאן לא רק את קורבנות הפיגוע ואת בני משפחותיהם, אלא גם את האנשים אשר מייצגים את מגוון מגזרי הקהילה שלנו. נמצאים כאן פסיכולוגים אשר ידברו על דרכי עזרה לקורבנות. נמצאים כאן איגור גוברמן ויאן לבנזון האהובים על כולנו. נמצאים כאן פוליטיקאים אביגדור ליברמן ואלכסנדר צינקר. ישנם גם נציגים של כלי תקשורת העיקריים בשפה הרוסית.

אני רוצה שהימים האלה באילת יהפכו לאירוע משפחתי בלתי רשמי. המשפחה שלנו תתאבל יחד על ילדינו ז''ל ותשמח יחד כי השם שומר על עלינו והחיים ממשיכים.

למשפחה שלנו יש משימה גדולה: לסלול לישראל את הדרך החוצה מן המשבר על ידי מתן אנרגיה חדשה. למרבה הצער, רבים רוצים שהיא תיכשל בדרך זו.

הערבים לא רוצים שנחיה כאן. המחבלים בחרו בילדים שלנו על מנת להפחיד אותנו ולגרום לנו לברוח מן הארץ. אך אנו לא נברח. אנו נישאר כאן יהיה אשר יהיה, מפני שילדינו קבורים כאן.

יש מגזרים מסוימים בארץ שלא רוצים אותנו כאן. הם לא רוצים שהעלייה שלנו תממש את הפוטנציאל שלה באופן מלא ותתפוס את המקום המוביל בהתפתחות המדינה.

אך בכל זאת אנו נתגבר. אנו נישאר כאן, נהנה מהחיים ונהפוך את מדינת ישראל לחזקה, הוגנת ומצליחה.

יהודים יוצאי רוסיה הקימו את מדינת ישראל. יהודים יוצאי רוסיה יוציאו אותה מהמשבר במאה 21.  זאת המשימה שלכם, ילדים.

אני פונה לפצועים בדולפינריום. אתם עברתם סבל רב ונוראי ואלוהים נתן לכם חיים בפעם השניה כדי שלא תפחדו מדבר, כדי שתאהבו, תעבדו, תהיו יצירתיים ותהפכו את מדינת ישראל לארץ חזקה.

אני בטוח שחבריכם ז''ל יצפו בכם מלמעלה ויעזרו לכם. נפשותיהם יהיו בין הקדושים המגינים על ישראל. לכן אנו לא נכנע. 

שנה טובה, חברים יקרים! 

אני מאחל לכם בריאות, אושר ושמחה במדינת ישראל בטוחה וחזקה.