|
האומה האמריקאית
זועזעה באימה
וחרדה לנוכח
הפיגוע של
11 לספטמבר ולריאליות
הקרויה "מלחמה".
אנו חייבים
אשראי רב לתקשורת
שלנו אשר השתדלה
וגם הצליחה
להביא מידע
רב על הקורבנות
על מנת להחיות
כל שם שברשימת
הנפגעים.
הישראלים
חיים במציאות
טרגית זו זה
כבר מזמן. יום
נדיר הוא זה
אשר חולף מבלי
שנידע סטטיסטיקה
על קורבנות
נוספים באותו
יום. הסתכלו
בעיתון-רק
לפני כמה ימים
נרצחו חמישה
מאנשי קיבוץ
מרזל אחר שנורו
למוות מטווח
קצר-ביניהם
אמה ושני ילדיה.
איפוא נמצא
קיבוץ מרזל?
מי היו אנשים
אלה? האם אהבו
לצפות בסרטי
הארי פוטר?
האם יצאו לרקוד
לפעמים? האם
אהבו לשיר
יחד עם הלחן
של תחנות הרדיו?
זאת אנחנו
לא יודעים.
13
למאי 2001 נועד
להיות ערב
של "כייף" עבור
נוער, יוצאי
רוסיה אשר
התאסף ליד
הדיסקוטק "דולפינריום"
שעל שפת הים.
בנים שלחו
מבטים בוחנים
בבנות, אלה
התפארו בלבוש
חדשני והרבה
מהן הצטופפו
ליד הכניסה
אשר היתה ללא
תשלום לבאות
עד חצות.
בחור
חייכן, לא בוגר
הרבה מכולם,
הופיע גם הוא
בין המצטופפים
כשתרמיל גב
על כתפו ונעמד
קרוב מאד אליהן.
הוא יכול היה
לגעת בשיער
הנערה שלפניו
אחר שחפפה
אותו לא מזמן,
ויכול היה
להריח את הבושם
של גופה. אז
הוא הפעיל
את המטען שנשא
עליו, קול נפץ
אדיר נשמע.
אנה
סיניצ'קינה
נזכרה שהמחשבה
הראשונה שלה
עם השמע הנפץ
היתה ליחס
הרעש לזיקוקים
אשר הופעלו
לקראת האירוע,
אך מיד התחיל
הקהל לצרוח,
לרוץ החוצה,
כשלאחר מכן
השתררה דממה.
ואז ראתה את
איליה גוטמן
שוכב על האדמה
כשחובש מנסה
להחיותו. היא
ניסתה לעזור
אך ללא טעם,
הוא כבר היה
מת.
באירוע
נהרגו 21 נפשות-19
מהם נערים
ונערות עד
גיל 20 ויותר
מ-100 פצועים. כמה
מהם עודם בבית
חולים וזקוקים
לניתוח וטיפול
ממושך נוסף.
הסרט "חדרים
ריקים" בויים
על ידי במאי
הולנדי בעל
שם, ווילי לינדבר
וענינו הפן
האנושי של
הטרגדיה בדולפינריום.
הוא ממחיש
את אבלן את
משפחות הנפגעים-
איך הוריו
של איליה מתמודדים
עם האובדן.
"לא יכולתי
להכנס למטבח"-נזכרת
אמו, לריסה.
שמעתי את קולו
– "אמא, מה יש
מאכל טעים
לאכול, בנך
רעב".
זמן
קצר אחרי הטרגדיה
נחלצה קרן
מיכאלי צ'רנוי
לעזור למשפחות
הקורבנות ומאוחר
יותר החלו
שני עיתונאים
ישראלים-דמיטרי
ראדישבקי ופולינה
לימפרט, לראיין
את הנפגעים
והעלו את פרי
רישומיהם בספר
"דולפינריום:
הטרור מכה
בצעירים" אשר יצא לאור
ברוסית, תורגם
לאנגליתעל
יד דוד גורביץ
והנוסח העברי
הופיע בתחילת
שנה זו. האיש
שתרגם את הספר
לאנגליתגם
תכנן והפיק
את הסרט "חדרים
ריקים" במימון
קרן מיכאלי
צ'רנו.
"לראיין
את ההורים
השכולים היתה
בשבילי התנסות
מעמיקה", - אומר גורביץ-
"כשאתה חושב
על יסורי אלה
ששרדו, איך
התגברו על
העינויים בראש
מורם הייתי
המום. גיבורי
הסרט ראו את
אימת השטן
בעת ההלויה
ונשארו בחיים
כדי לספר לנו
על כך". סרט
כבר זכה בהצלחה
גדולה אחרי
הקרנתו הבחורה
בפסטיבל סרטים
בינלאומי בדנבר
ובפסטיבל בינלאומי
לסרטים יהודים
בלוס-אנג'לס.
מתוכננות הקרנותנוספות
וכמו כן, הסרט
זכה להתעניינות
מספר רשתות
טלוויזיה.
"אני מקווה
שאחרי צפייה
בסרטינו לכל
הפחות כמה
אנשים ש ידפדפו
בבוקר בעיתוניםיראו
פנים של ילדי
דו לפינריום
ואז אנחנו
ננצח".
|
