|
רשת ישרוטל
וקרן צ'רנוי
– למען
החיילים
הבודדים
אוגוסט
2002
משלחת
של 28 בני נוער
בגילאי 18 – 26, יהודים
ממספר מדינות
כולל אמריקה,
רוסיה ואוקראינה,
התארחה בישראל
למשך 10 ימים
במסגרת התוכנית
"תגלית שורשים".
בראש
המשלחת עמד
הרכז יוסי
נממרי. תוכנית
"תגלית שורשים"
פועלת בחסות
הקרן שנוסדה
על ידי בניו
של צ'רלס ברונפמן,
מיליונר אמריקאי
ופעיל חברתי
ידוע.
בתקנון התוכנית
ישנו סעיף
אשר קובע: "כל
יהודי צעיר
בלי להתחשב
בארץ מגוריו
רשאי לבקר
בישראל פעם
אחת על חשבון
קרן אחים ברונפמן".
בעבר
ביקרו משלחות
רבות בארץ
ישראל. במסגרת
ביקור זה, ביקרו
בני נוער בירושלים
ובמוזיאון
"יד ושם", התפללו
ליד הכותל,
ביקרו באילת,
במצדה ובקיבוץ
שדה בוקר בו
קבור דוד בן
גוריון. מסלול
זה הינו רגיל
לכל הקבוצות.
אך היה דבר
שהפך את הביקור
הזה לשונה
מכל הביקורים
הקודמים: בחסות
קרן צ'רנוי
התקיימה הפגישה
עם ישראלים
צעירים – נפגעי
הדולפינריום,
ועם ההורים
של הילדים
ז''ל. הפגישה
התקיימה במלון
"דן פנורמה"
בתל-אביב. בפגישה השתתפו
נציג קרן צ'רנוי,
עורך הספר
"דולפינריום:
כאן אנחנו
רוקדים" דמיטרי
רדישבסקי ונציגי
אמצעי התקשורת
בשפה הרוסית.
במהלך
צפייה בסרט
שהוקדש ליום
השנה מהפיגוע
הנוראי בו
נהרגו 21 אנשים,
ו – 164 נפצעו, איש
באולם לא נותר
אדיש. קטעים
דוקומנטריים
מתוך הסרט
זעזעו את חברי
המשלחת, ורובם
בכו. לאחר מכן
ההורים סיפרו
על ילדיהם
ז''ל.
לרגע
חשבתי שהאווירה
של צער וייאוש
הפכה לכה חזקה
שבני נוער
חסרי ניסיון
ישראלי של
הישרדות יום
– יומית בתנאי
המלחמה, לא
יסבלו את זה
ולא יכלו לשמוע
יותר. אז החלטתי
להפר את הסכמתנו
עם מארגני
האירוע על
"נוכחות עיתונאים
ללא התערבות",
פניתי לילדים
אלה מניו יורק,
שיקגו, קייב
וסנקט פטרבוגר
ושאלתי: "לאחר
כל מה שראיתם
ומה שיודעים
על ישראל היום,
האם הייתם
מחליטים לגור
בארץ?". התשובה
שהתקבלה כמעט
פה אחד הייתה:
"לבקר – כאן,
לגור – לא!".
אך
האווירה כבר
השתנתה, והאורחים
התחילו לספר
איך הם התכוננו
לביקור בישראל,
איך התרשמו
מהארץ הקטנה
שלנו, וכמה
נפלא שמדינה
זו קיימת ושהיא
בית ומולדת
ליהודים מכל
העולם, ושהם
באמת מבטיחים
לעלות ארצה
אך רק לאחר
שייגמר הטרור,
משום שלגור
בישראל עכשיו
זה לסכן את
חייהם וחייהם
של קרובי המשפחה,
ובשלב זה ניתן
לעזור לישראלים
מאמריקה ומאוקראינה.
חברי המשלחת
התגלו כאנשים
חכמים, מודרניים
ומנומסים,
חסרי פנאטיות
מלאכותית ורצון
להרשים.
הכנות
שלהם מעוררת
אהדה. לדבריה
אחת הבנות
בשם אולגה
מאוקראינה,
ביקור זה "גרם
לנו להתבגר
ולהבין את
ערך החיים,
כל יום וכל
שעה שלהם".
לאחר הפגישה
ניגש אלי בחור
אחד ואמר: "אני
גר במילווקי,
ובקרוב אעלה
לישראל. אני
בן 18, ורוצה לשרת
בצה''ל. ביקור
זה רק חיזק
את החלטתי
כי מקומו של
כל יהודי בישראל
דווקא עכשיו,
ולא בעוד עשר
שנים, כאשר
הישראלים אולי
ינצחו את הטרור.
אני רוצה שהשלום
בישראל יגיע
גם בעזרתי".
|
